יומני היקר,
איני יודעת מהי נפשי בשל מאורעות היום האחרון. בחלומותיי חלמתי על יום זה, אך איני האמנתי שהוא יגיע. בצהריי היום נתקלתי במריבה בין ולר להרפגון בה הם רבו על החתונה בין מר אנסאלם לאליז.
בשיחה הם התווכחו, ואני גיליתי שולר הוא אחי האבוד שהיה מתחת לאפי כל הזמן ולא התייחסתי אליו. תמיד חלמתי לאח שכזה והנה הגיע היום בו זכיתי לקרוב משפחה אהוב. עוד התגלה לי שמר אנסאלם הוא אבי וששמו האמיתי הוא דון תומס ד'אלבורסי שנצול בחסדי האל מזעפו של ים,הוא וכל כספו אשר אתו,ובחשבו אני מתה,זה שש עשרה שנה ומעלה,הנה עמד מולי,לאחר נדודיו הרבים,לבקש לו ניחומים. כאשר הוא בקרב משפחה חדשה,בברית נישואין עם אישה, חדשה .
הוא סיפר כי לאחר שהגיע לנאפולי עלה בידו למכור כל מה שהיה לו שם ,ושם גם המיר את שמו,ונקרא אנסאלם כדי להסיר מעליו את עגמתו של אותו שם קודם אשר הביא לנו פגעים רבים כל כך.
הנה אבי, מר אנסאלם
אחי ולר, ניצל מהספינה הטובעת על ידי רב חובל שאימץ אותו ולקח אותו תחת חסותו עד שגדל והתאהב באליז. בכדי שיהיו קרובים, הוא הפך למשרתו של הרפגון ואף עבר לגור עימם שם בתקווה שרכשו יחזור אליו ולכן התבטלה חתונתי עם הרפגון.
אני מתרגשת ומאושרת ושמחה וחופשייה בו זמנית. נפשי כה מאושרת עד שברצון גופי להחל ולפזז בריקודי ואלס ברחבי החדר.
הנה אחי, ולר
הנה אליז
יומני היקר,
זו כנראה הפעם האחרונה שאכתוב לך..... תודה על הזמן שהקדשת עבורי והיית שם בכדי שאכתוב בך את ריגשותי
אזכור ואשמור אותך לתמיד,
מרין
