יומני היקר!
לאחר המלחמה ,אני ומשפחתי עלינו על ספינה רעת מזל,אבל נפשנו נשארה לנו לשלול במחיר חפשתנו.מאז שנטרפה ספינתי לא ראיתני את אחי שאז היה בן שבע ואת אבי האהוב.נשארנו אני ואמי. שודדי ים הם אספו אותנו מעל אחד משברי הספינה.לאחר עשר שנים של עבדות !שיחק לנו המזל והוציאנו לחופשי. חזרנו לנאפולי ומצאנו כי רכושנו נמכר כולו ,ואודות אבינו לא נודע דבר.עברנו לגינואה,שם ניסתה אמי לאסוף כמה שירים עלובים של ירשה שנגזלה ממנה.ומשם בהימלטה מפני עולתם המרשעת של קרובי משפחתה,הגענו לעיר הזאת וכאן אנחנו חיינו את חיינו,בצרפת.אם אלה קרואים חיים.
הנני גרה עם אימי סמוך לביתו של הרפגון. אני מטפלת באימי ודואגת.
אני אוהבת את אימי ,היא הדבר החשוב לי ביותר.אבל קשה לי.אין יום שאני לא חושבת על אחי ועל אבי האבוד. לפני זמן מה עלתה שמועה כי אבי חי,כי לא נספה כאשר דמיתי.אני רוצה לחפש אותו.אך אינני יכולה.אמי חולה.ואני חייבת לשמור עליה.
אני מתגעגעת.אמי כבר השלימה עם זאת . אני לא . אני מאמינה שאחי ואבי חיים.
מקווה,
שיום יבוא וזה יקרה,
פגישה עם אבי ואחי.
תמונה שלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה